אני לא אישה של חורף.
החורף תמיד גורם לי להתכסות ולהתכרבל.
בבקרים אני לוקחת עוד כמה שניות עד שאני יוצאת מהמיטה, ובערבים אני הרבה הרבה פחות פעילה.
לידי תמיד תמצאו כוס עם ג'ינג'ר, לימון סחוט וקצת דבש בשביל החום והמתיקות.
ואין סיכוי שאני יוצאת מהבית בלי צעיף סרוג ענק.
בקיץ אני אישה אחרת.
אישה של עשייה ותזוזה.
אישה שלא יכולה לנוח לדקה.
אבל בסוף כל קיץ מגיע הסתיו ואחריו החורף ואיתו 'חוסר החשק'. 'חבר' שאני לא כל כך מסמפטת.
שנים החורף ו'חוסר החשק' גרמו לי להיות פחות פעילה, פחות בתנועה, ובצורה טבעית גם... קצת יותר עצובה.
אבל משהו קרה.
פתאום שמתי לב ששני החורפים האחרונים היו שונים.
מאז שהקמנו את zuz.guru משהו השתנה.
האפשרות להתאמן מהבית הפכה להיות הרבה יותר קלה ונגישה (וגם יבשה).
בלי לקחת צעיף ומטרייה,
בלי להירטב בגשם בשנייה הזו שאני עוברת מהרכב לסטודיו.
וגם...
בלי תירוצים.
מחממת את הבית מעט,
מדליקה את המחשב או הטלוויזיה,
ועושה את האימון שעושה לי טוב לנשמה.
מזמינה אתכן להצטרף אלינו,
לקהילת הנשים של ZUZ.GURU
שמאז שיש את האונליין,
אוהבות את החורף קצת יותר...
ומה אתן? נשים של חורף או קיץ?
שלכן,
טל.